לא רק גנטיקה ועישון: גורם הסיכון המוזנח ביותר לסרטן

מאת צח נחומי*

למה אנחנו חולים בסרטן? עצרתם פעם באמת לחשוב על זה? זו אחת השאלות המעניינות והמורכבות ביותר בעולם. אם מישהו טוען שהוא יודע בדיוק מה גורם לסרטן, או מחזיק בתרופה או בשיטת תזונה, יחידה שיכולה להציל מהמחלה — כנראה שפגשתם אדם שעדיין לא גילה כמה הוא עוד לא יודע.

אבל יש דבר אחד גדול שאנחנו כן יודעים: ישנם גורמים שמשפיעים על הסיכון שלנו לחלות, ואנחנו יכולים לדעת, מהו הגורם שהכי משפיע עלינו. יש המון גורמי סיכון למחלת הסרטן, אבל היום אני רוצה לדבר דווקא על אחד מהם — אולי המוזנח ביותר. רגע לפני, בואו נסקור יחד את הגורמים לסרטן.

הגורם הראשון שמקושר לסרטן הוא גנטיקה, או במילים אחרות — גזרת גורל. אפשר להכניס לכאן גם את התחום ההורמונלי, או כמו שאנשים אוהבים לומר: “זה הורמונלי”. כלומר, משהו שאין לנו באמת שליטה עליו. מקבלים טיפול — וזהו.

אבל הנה משהו מעניין: על פי מכוני המחקר הגדולים בעולם לחקר הסרטן, כמו AICR — המכון האמריקאי לחקר הסרטן [1]— ניתן למנוע חלק גדול ממקרי הסרטן באמצעות אורח חיים נכון, הכולל תזונה טובה, פעילות גופנית והפחתת מתח.אני אחזור על זה, כי זה כמעט נשמע לא הגיוני: מוסדות המחקר הגדולים בעולם טוענים שניתן למנוע אחוז משמעותי ממקרי הסרטן, ושזו אינה רק גזרת גורל.

אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם את הפרסומים שלהם. הם מדברים על מניעה של כ־55% ממקרי הסרטן — וזה עוד לפני שדיברנו על זיהום סביבתי, מים מזוהמים או חקלאות תעשייתית. במילים פשוטות: גנטיקה היא כנראה גורם קטן יותר ממה שרבים מאיתנו חושבים, ויש על כך הסכמה רחבה בעולם המחקר.

הגורם השני הוא גורמים חיצוניים — כל רעלן או השפעה סביבתית שעלולים לשבש מערכות בגוף ולתרום להתפתחות סרטן. זה כולל קרינה, זיהום תעשייתי, תזונה לקויה, עומס יתר, מחסור בשינה, סטרס כרוני ועוד.

בשנים האחרונות יש קבוצות של מטפלים ורופאים שמתמקדים מאוד בתזונה. הייתי אומר, במילים עדינות, אפילו יותר מדי. “אם רק תאכל נכון — לא יהיה לך סרטן”. זו אמירה פשטנית ומטעה. אין ספק שתזונה היא גורם חשוב, אבל להציג אותה כגורם היחיד, או מרכזי לכולם, זו טעות מזיקה. הכרתי אנשים שאימצו שיטות תזונה קיצוניות, וגם כשהמצב שלהם הידרדר — הם המשיכו בהן ללא תוצאות אמיתיות.

זכרונות ישנים מעוררים רגשות ומשפיעים על הגוף הפיזי בהווה.

אבל הגורם האחרון, והמוזנח ביותר, הוא המצב הרגשי שלנו. רגשות, חברים, רגשות [2].

האמת היא שזה כמעט פלא שלא מקדישים לנושא הזה הרבה יותר מקום במערכת הבריאות הציבורית. מיליארדי דולרים מושקעים בתרופות, אבל טיפול רגשי עמוק, ליווי נפשי או פסיכולוג שייפגש עם מטופל פעמיים בשבוע — זה כבר הרבה פחות נפוץ. מתי ישבתם מול רופא והוא אמר לכם, "אני חושב שאתה צריך לפנות לטיפול נפשי שיעזור לך להתמודד עם רגשות הכעס שלך?" למה זה נראה נשמע לנו מוזר ולא אפשרי?

ועוד משהו מעניין: כמעט כל מטופל שאני שואל אותו מה לדעתו השפיע הכי הרבה על הבריאות שלו לפני גילוי המחלה, מספר על סטרס, דאגה, טראומה או טלטלה רגשית משמעותית. אם כך, אולי כדאי להפנות יותר אנרגיה גם למקום שאנחנו עצמנו מרגישים שמשפיע עלינו.

אם אתם מרגישים שהמצב הרגשי שלכם קשור לבריאות שלכם — למה רק להתרוצץ בין בתי חולים, ולא גם לרוץ לפסיכולוג, לטבע, לים, ליער או לכל מקום שבו אפשר לטפל בנפש?

רגשות יכולים להיות כעס, עצב, חרדה, פחד או תסכול מתמשך. בישראל נפוצים מאוד גם השפעות טראומה, הדחקה ותסכול סביב מערכות יחסים, זוגיות ומיניות.

אם רגע נכנסתם לדכדוך בעקבות הקריאה, תמיד אפשר לעצור לרגע ולחשוב: איזה פלא זה, משהו לא חומרי כמו רגש יכול להשפיע על גוף פיזי. רק תיזהרו שלא יתפוצץ לכם הראש מרוב מחשבות על פלאי היקום.

אז מה עושים עם כל המידע הזה?

הכי טוב להבין דרך דוגמה.

תדמיינו זוג נשוי. כלפי חוץ הכול נראה בסדר. הם יחד כבר 10 או 20 שנה. בהתחלה הם היו רבים, אבל היום כבר יש בעיקר שתיקה. אין סיפוק, אין קרבה אמיתית. בכל ערב הם נזרקים על הספה מול הטלוויזיה, וכשיש להם זמן לעצמם — הם כבר לא יודעים מה לעשות איתו. כשהם מדברים, זה בעיקר דרך ציניות, עקיצות או האשמות.

נשמע מוכר?

עכשיו תשאלו את עצמכם: האם יש מקום כזה גם אצלכם? משהו שאתם מדחיקים. פחד דומיננטי. כאב ישן. מצב שכבר התרגלתם לחיות איתו, למרות שהוא גורם לכם להתנהג — איך לומר — פחות כמו מי שאתם באמת רוצים להיות.

אם כן, לכו למקום הזה. לא משנה אם אתם בני 20 או 60 — אל תפסיקו להתבונן, לטפל ולנוע קדימה.

אז כן, יכול להיות שאתם אוכלים מדהים ומקבלים את הייעוץ הרפואי הכי טוב בעולם, אבל אם אתם מתעלמים מהעולם הרגשי שלכם —חסר כאן חלק משמעותי מהתמונה. ולא רק מבחינה בריאותית. גם איכות החיים, מערכות היחסים והקשר שלכם לעצמכם נפגעים מזה.

ולסיום, בצורה רציונלית ופשוטה: מצבים רגשיים מתמשכים כמו דיכאון, חרדה, סטרס ודכדוך פוגעים בתפקוד התקין של מערכות הגוף, כולל המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון. למערכות האלו יש תפקיד משמעותי בהתמודדות עם מחלות, דלקות ותאים סרטניים. כשמערכות הגוף נחלשות לאורך זמן — הגוף כולו נפגע.

בואו נדאג לא רק לגוף שלנו, אלא גם לרווחה הרגשית והנפשית שלנו ושל אהובינו.

• כל המאמרים והפרסומים נכתבים על ידי אדם אמיתי, ללא שימוש ביצירת תוכן אוטומטית, ומטרתם להעשיר את הידע ולעורר מחשבה בנושאי בריאות ואיזון.

1. AICR Diet, Physical activity and Cancer: a Global Perspective

2. לא צריך מחקר בכדי להוכיח שהשמש זורחת, ולא צריך מחקר שיוכיח קשר בין רגשות למחלות, ובכל זאת נצרף

מחקרים המראים שהסיכון לשבץ מוחי משולש תוך שעתיים של כעס עז, בעוד שהסיכון להתקף לב ותסמונת כלילית חריפה עולה פי ארבע.

הסובלים מעצב או דיכאון כרוני נוטים יותר ב-30% לפתח מחלות ריאה. וגם על סטרס והתפתחות גרורות.

מקורות-

Relationship between depression and lung function in the general population in Korea: a retrospective cross-sectional study

Anger or emotional upset may trigger stroke/Julie Corliss

על השפעה של סטרס- https://www.mekumi.co.il/post/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F